חדשות עולם היופי, אופנה, קוסמטיקה ועיצוב

"שבוע האופנה ישראל קנדה תל אביב 2026"

מתחם קרמינצקי

תצוגת האופנה של חנה מרילוס

שבוע האופנה ישראל קנדה  תל אביב 2026 נערך זו השנה ה 16, על ידי היזם והמפיק מוטי רייפ, ויתקיים במתחם קרמינצקי 7 בתל אביב של חברת ישראל קנדה, נותנת החסות הראשית של שבוע האופנה זו השנה השנייה ברציפות.

גם השנה יהפוך המתחם למוקד היצירה והאופנה הישראלית, ויארח 29 תצוגות אופנה של מיטב המעצבות והמעצבים בישראל, לצד פרויקטים מיוחדים ושיתופי פעולה ייחודיים.

 

התמה המרכזית של שבוע האופנה השנה היא "נשים פורצות דרך" – מחווה לנשים המשנות מציאות, מובילות בתחומן ומעוררות השראה, כאשר התצוגות והפרויקטים המיוחדים יעסקו בעוצמה נשית, חדשנות ויצירה ישראלית.

 

במסגרת שבוע האופנה ישראל קנדה תל אביב 2026, המתקיים השנה בסימן נשים פורצות דרך, מציגה המעצבת חנה מרילוס קולקציה חדשה בת 20 דגמים, השואבת השראה מן האוקיינוס, החיים שמתחת לפני המים ומהאופן שבו מים משנים חומר, תנועה ואור.

עולם התנועה, המזוהה עם שפת העיצוב של מרילוס, מקבל העונה ממד אחר. בתוך המים הקצב משתנה: התנועה איטית יותר, אלסטית, רכה וכמעט חסרת משקל. מתוך אותה תחושה נבנו הדגמים - אינם מונחים על הגוף בלבד, אלא עוטפים אותו ונעים יחד איתו.

הקולקציה מתחברת גם לנושא המלווה השנה את שבוע האופנה דרך דמותה של אישה שאינה צריכה לפרוץ דרך בכוח. כמו מים, היא יודעת להשתנות, למצוא מעבר ולהשפיע על סביבתה מבלי לאבד את הזהות שלה. הרכות אינה עומדת בניגוד לעוצמה - היא חלק ממנה.

הקשר בין הגוף לבד הוא מרכזי בתהליך העבודה. בדומה לצדף המגן על הפנינה שבתוכו, הבגד עוטף את האישה ונבנה סביבה. רבים מן הדגמים נוצרים באמצעות דיגום ישיר על הגוף, בתהליך שמתחיל ומסתיים על הדוגמנית עצמה.

השפה העיצובית מבוססת על המשכיות ומיעוט חיתוכים. בחלק מהדגמים נבנית הצללית מתוך חלקי בד רציפים, כדי לשמור על תחושת זרימה אחת ולהימנע מהפרעה מיותרת לתנועה.

מאחורי המראה האוורירי וה- effortless עומדות שעות רבות של עבודת יד. אורגנזות עוברות עיבוד בחום ופיסול ידני המשנים את הטקסטורה ואת אופיו המקורי של הבד, לצד בדים בעלי מראה רטוב וגימורים בעלי ברק עדין ולעיתים כמעט מתכתי.

האורגנזה היא אחד החומרים המרכזיים בקולקציה, בעיקר בשל השקיפות והיכולת שלה להגיב לאור ולתנועה. פלטת הצבעים כוללת לבן, תכלת, ניוד ורדרד וגוונים משתנים נוספים - מתוך ההתבוננות במים, שאין להם צבע אחד קבוע אלא הם מקבלים ומשקפים את סביבתם.

גם הברק נשאר עדין. לא נצנוץ מלאכותי, אלא תחושה המזכירה אור טבעי הנשבר על פני המים.

את התצוגה חותם באופן מכוון דגם שאינו שמלת כלה. הוא בנוי מחוטים בגוונים שונים, היוצרים מראה שמשתנה בהתאם לאור, לכיוון ולצבעים הנמצאים סביבו. כמעט כמו רפלקציה של מים, הוא מגיב לסביבה ומשקף אותה מחדש.

הבחירה בו כדגם הסיום מסמנת גם שינוי בתוך הקולקציה עצמה. השנה מוצג מספר מצומצם יותר של שמלות כלה, ולצדן דגש רחב יותר על ערב, קוטור ועיצוב אישי - הרחבה של השפה של CHANA MARELUS מבלי להתרחק מהעיסוק המזוהה עם המותג בגוף, תנועה וחומר.

חוויית המסלול ממשיכה את אותו עולם. הדוגמניות צועדות יחפות, כחיבור ישיר לקרקע, לחול ולתחושת המים. השיער והאיפור שואבים השראה ממראה רטוב, טבעי ומואר, והמוזיקה נבחרה כדי לשמור על תחושת רכות, ריחוף וזרימה.

בשנה האחרונה המותג CHANA MARELUS המשיך להרחיב את פעילותו הבינלאומית, עם חשיפה וצילומים בפלטפורמות אופנה בינלאומיות, בהן Vogue Portugal ו- The Lane, לצד המשך פעילות עם כלות וחנויות ברחבי העולם.

למרות הפעילות הבינלאומית, הלב הפועם של המותג ממשיך להיות הסטודיו בתל אביב, שבו מרילוס פוגשת את הכלות, מדגמת את השמלות על הגוף ומובילה את תהליך היצירה באופן אישי. לדבריה, דווקא המציאות של השנים האחרונות חיזקה מחדש את הקשר שלה עם הכלות הישראליות, שהפכו לחלק משמעותי אף יותר מהעשייה ומהזהות של המותג.

 

חנה מרילוס:

״מים תמיד משכו אותי בגלל הדרך שבה הם משנים הכל - תנועה, צבע, אור ואפילו את התחושה של חומר. רציתי שהבדים בקולקציה ירגישו ככה על הגוף: עוטפים, משתנים, נעים ומגיבים.

גם החיבור לנשים פורצות דרך הרגיש לי מאוד טבעי. מים לא תמיד עוברים דרך כוח, הם פשוט מוצאים דרך. יש בזה משהו מאוד נשי בעיניי - היכולת להשתנות, להישאר רכה ובכל זאת להשפיע על כל מה שנמצא סביבך.״

 

הקולקציה זמינה בסטודיו בתל אביב ובחנויות נבחרות ברחבי העולם.

קרדיטים:

באדיבות שבוע האופנה ישראל קנדה תל אביב 2026

צילום וידאו: Point2Point

צילום סטילס: עומרי רוזנגרט

תיוגים:
@israelcanadafashionweektelaviv

@israelcanadagroup

@mottyreif

צילום תצוגה: @omrirosengart
צילום וידאו: @point2pointstudios

@chanamarelus

הייתי בתצוגה אהבתי  נשי  רומנטי ומיוחד.

מאת: שרית יוכפז